מאמן אישי לקבלת החלטות בצמתי חיים

בגיל 33 בעיצומה של קריירה מצליחה כמתכנן תחבורה במשרד מוביל להנדסת תנועה.

עזבתי.

שמתי את התואר השני בתכנון ערים, המומחיות בתכנון תחבורה, המעמד המקצועי והמשכורת הבטוחה בצד ונסעתי.

נסעתי לדרום אמריקה עם כרטיס פתוח לשנה.

שם התחלתי את המסע.

המסע האישי שלי

לשינוי,

לגילוי,

לצמיחה,

ולנתינה.

המסע הפיזי בהרים מושלגים, מדבריות מלח וחופים פראיים ואקזוטיים היה תפאורה מושלמת למסע הפנימי שלי שהיה (ועודנו), מרתק, מאתגר, משחרר ומעצים.

כשחזרתי ארצה המשכתי את בדק הבית הפנימי שלי ועסקתי בשאלות הגדולות של חיי:

מי אני?

מה אני רוצה?

מה מלהיב אותי?

מה ממלא אותי?

מה מביא לי סיפוק ואהבה?

באמצעות המסע הזה שלווה בשותפים נפלאים ותומכים הגעתי אל העיסוק בקואצ'ינג, מתוך עולם תכנון התחבורה בו צמחתי.

עבורי, המעבר מהעיסוק בתכנון תחבורה לעיסוק באימון אישי, הוא טבעי ואינו כה רחוק תפיסתית כפי שנדמה אולי למתבונן מהצד. בין עולם תכנון התחבורה לעולם האימון קיימים קווים משיקים רבים. (על הדימיון בין תכנון חיים באמצעות אימון, ותכנון תנועה ראה את המאמר שכתבתי בנושא).למעשה הנסיון שלי בתכנון תנועה ותחבורה הוא רלוונטי מאוד לעיסוקי בקואצ'ינג והוא משרת ומעשיר אותי היטב גם בדרך הנוכחית שלי.

הנתונים היבשים של תקציר קורות חיי הם:

אודי ערד, סרן במיל (חי"ר).

תואר ראשון בגיאוגרפיה ולימודים כלליים חטיבה בתולדות האומנות, וחטיבה בהיסטוריה.

תואר שני בתכנון עירוני בהתמחות כפולה בניהול ותכנון סביבתי ולימודים עירוניים.

בוגר קורס מלווי קבוצות לחול של משרד התיירות.

נשוי, 42.

ירושלמי בעבר ורמת שרוני בהווה.

בן לאבא פסיכולוג ואמא עובדת "הדסה".

בוגר קורס קואצ'ינג במגמת פסיכותרפיה, מטעם אוניברסיטת ת"א, 2006.

הנתונים ה"רטובים", והעדכניים הם:

אודי ערד,

מאמן אישי, ושותף לדרך,

אדם,

חבר,

גבר,

ילד,

אמיץ,

פחדן,

מודע, (לכמה שאני לא יודע…)

רציני,

רגיש,

מכיל,

וחולם אהבה!

שחקן תיאטרון פלייבק בקבוצת "נגיעות"

דוד לגיא – 16, שחר (בת) – 14 רותם (בן) שנה , ושקד – 4