אימון וטיפול על בסיס בודהיזם טיבטי

שמי הוא אבי תשובה, או דהרמקס, או קונצ'וק צ'ימה נלג'ור (זה השם הבודהסיטי שניתן לי על ידי מורי הראשי). אני חוקר ומתרגל בעולמות הרוח והגוף, בעיקר, היוגה, הבודהיזם ואמנויות הלחימה עוד משנות השמונים, בתקופה שבה בארצנו היו אלו דברים זרים, מוזרים, איזוטריים ומאוד לא פופולריים.
אולי דווקא בשל כך, המסע שלי היה מסע של חקירה אותנטית במיוחד, גם אם קשה ומאתגר יחסית, בגלל שלא היתה כל קהילה רלוונטית, הכרה חברתית, ובטח ובטח לא היתה הדרכה מיומנת אם בכלל, בשנים הראשונות.

למזלי, הקושי הגדול הפך ליתרון מיוחד - הוא זה שהבהיר לי את החשיבות שבדיוק ואת הקלות שבה אפשר לטעות בתרגול - גם הפיסי, גם הרוחני - וכך להיות, בין אם פשוט להיות לא יעיל, דרך להיות "לא בכיוון", ועד לטעויות מזיקות או מכאיבות של ממש.
ברבות השנים, זכיתי במורים שהם לא פחות ממופלאים - מורים אותנטיים, שמלבד מללמד אותי דברים מדהימים, נתנו לי את ברכתם והדרכתם לגבי התכנים והאופן בו אלמד.

אחרי שנים רבות בהייטק, החלטתי לפרוש ובמקום זאת, להתמקד יותר בנתינה של הדבר החשוב, היקר והנחוץ ביותר שאני יודע לתת.
אולם. מה שאלמד במסגרת המקצועית של מרכז לוג'ונג, זה לא את הדרך הבודהיסטית, הדהרמה, מכיוון שזו - יקרה וקדושה מדי מכדי שאשתמש בה לפרנסתי, והיא גם טוטאלית מדי לרוב רובם של האנשים, שבסך הכל, לא מחפשים הארה (בינתיים) אלא שיפור צנוע (יחסית!) בחווית-החיים שלהם.

מה כן אוכל לעשות? אוכל לרתום את הידע והטכניקות השונות מתורות אלה, יחד עם ידע שרכשתי בתור איש הייטק מאוד מנוסה, ויחד עם דברים אחרים, על מנת לתת לאדם "מן הישוב", דהיינו, לא בהכרח אדם שיש לו שאיפות רוחנית נעלות כשל נזיר בודהיסטי או משהו כזה - אדם כמוך, שפשוט רוצה לשפר את חייו, ארגון, משפחה או צוות, לקבל יותר שלווה, צלילות ובהירות לחיי הנפש, הרגש, לתוך העשייה שלו, ובכלל.

אני חי בכפר-סבא, עם משפחתי הנפלאה והאוהבת להפליא: אשתי מיכל, ביתי שירה ובני שחר מוני, שצועדים איתי בדרך, כחברים-לדרך, כמוריי וכתלמידיי כאחד.