אימון להגשמת מטרות

האופי שלי התחיל להתעצב באזור כיתה א כאשר מימדי גופי התחילו לגדול. מהר מאוד הפכתי לשמן של הכיתה. בנוסף בתחילת כיתה ב שמתי לב שהרבה יותר קשה לי בשיעורים וכך הובחנו גם ליקויי הלמידה. כאן למעשה נפתחה רשמית מסכת העינויים העצמיים שלי. ביסודי ובתיכון הייתי לא פעם ולא פעמיים מוקד ללעג עקב מימדיי וחוסר הביטחון שאתו התחלתי את חיי הפך למין דרך חיים הזויה כזאת שמשלבת את האמירות "אתה לא שווה כלום." אתה שמן ומכוער אז גם בחורות לא יהיו לך."וכמובן המפורסם מביניהם."אתה לקוי למידה, אתה לקוי למידה, אתה לקוי למידה." אמירות אלה ועוד רבות ליוו אותי בכל דבר שעשיתי. אם רציתי להכיר בחורה אז ה"שמן והמכוער" הרס לי. אם רציתי ללמוד משהו אז ה"אתה לקוי למידה" היה שם. ובכל הקשור לחברים וליצירת קשרים כללית או עם בחורות שם אני בבינוניות עד היום. בסביבות גיל 22 התאהבתי בידידה הכי טובה שלי.(שמן הסתם לא רצתה אותי)היא אמרה לי מאוד בנימוס שזה לא הולך לקרות. חודשים של סבל בלתי נגמר גרמו לי לחשוב קצת לשם שינוי. למה המקרים האלה כל הזמן חוזרים על עצמם? למה לכולם יש ולי אין? מה לא בסדר אצלי? היום, שלוש שנים לאחר מכן כבר הספקתי להיות במערכת יחסים, להשלים עם עצמי,ולאחרונה אפילו התחלתי לרדת במשקל(סוף סוף). חשוב לציין שאין לי כאן מספיק מקום לספר את כל מה שקרה איתי עד גיל 22 ומה שקרה אחריו. אבל אני כן יכול להגיד שבתהליך שלי אני עדיין תינוק אף על פי שכבר עברתי כמה דברים. אם אתם מרגישים הזדהות עם הכאב שחוויתי אני ורוצים לראות מה אני עושה אתו היום אני אשמח להראות לכם את הדרך. ותסמכו עליי כשאני אומר שהיא מדהימה.