הדרכה ואימון אישי להורים, מחנכים וילדים

כולנו זקוקים לקשר כי "על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי." (רחל שפירא). על "הגשר הנטוי" כולנו זקוקים להושיט יד זה לזה, תומכים ונתמכים כל העת. על הגשר הנטוי, אין לנו דבר מלבד אלה את אלה.
זכות גדולה נפלה בחלקי לפגוש אנשים מופלאים שנטעו בי כוחות וחזקו את רוחי דווקא ברגעי משבר וקושי. כל אחד ואחד מהם היה איתי ב"גובה העיניים" והשכיל ליצור איתי קשר אישי וייחודי. עם זאת, למרות השונות ביניהם, כולם כאחד הצליחו לחזק את תחושת הערך והביטחון העצמי שלי. הם סמכו עלי והאמינו ביכולת שלי להתגבר על קשיים. הם עודדו אותי לאסוף כוחות, לצמוח ולהתפתח למרות הקשיים, ובו בזמן הם השאירו לי את החופש לבחור במה שהתאים לי. כולם כאחד עיצבו את מי שאני ואת יחסי לעצמי, לסביבה ולסובבים אותי.
הזכות הזו החלה בשחר ילדותי וחזרה על עצמה שוב ושוב במהלך השנים. בכל פעם מחדש מצאתי את עצמי נפעמת מהופעתם הבלתי צפויה ומהשפעתם המיטיבה על חיי.
עם הזמן מצאתי את עצמי ממשיכה את דרכם של אותם אנשים. במרוצת השנים הבנתי שגם אני בוחרת להיות שם בשביל האחר במיוחד כשהוא סובל ובאמת צריך עזרה ותמיכה. אני רוצה לעזור לאנשים כמוני וכמוך, להיות איתם ב"גובה העיניים", לעודד ולחזק את רוחם. אני רוצה לטעת בהם את האמונה שהם יכולים להתמודד עם קשיים ומצבי חיים שונים על מנת שיוכלו להמשיך את מסע הצמיחה וההתפתחות שלהם. זו הדרך שלי לבטא את ההערכה, ההוקרה והתודה שאני חבה לכל אלה שידעו להיות שם בשבילי כשהייתי זקוקה לתמיכה.
ברוח זו מילאתי את תפקידיי השונים באהבה פשוטה, בענווה, בנאמנות וביראת קודש. במשך 31 שנים קידמתי את תפקודם של ילדים בגיל הרך: 15 שנים ניהלתי צוות רב מקצועי בגן לילדים בעלי צרכים מיוחדים (גן טיפולי לילדים "לקויי למידה רב בעייתיים"), 5 שנים מילאתי תפקיד של גננת שי"ח, ובעבר היותר רחוק, ניהלתי גן בחינוך הרגיל במשך למעלה מ - 10 שנים.
במקביל לעבודה המעשית השלמתי לימודי הסמכה בהדרכת הורים ובאימון אישי (מכון אדלר), בייעוץ חינוכי, בחינוך מיוחד ובחינוך לגיל הרך (מכללת בית ברל ומכללת אורנים), בהנחיית גשטלט (אוניברסיטת תל אביב) ובתיאוריות משפחתיות (ת.ל.מ).
התפקידים השונים שמילאתי אפשרו לי להיות שותפה לאיתור וקידום משמעותי בתפקודם של מאות ילדים בגיל הרך. קידום זה התבטא בממצאי אבחונים רשמיים, בתפקודם היומיומי של הילדים שעה שנדרשו לעשות שימוש יעיל במיומנויות יסוד וביכולתם להשתלב מחדש במסגרות החינוך הרגיל. במקביל לתרומתי לילדים זכיתי לתמוך ולעזור להורים רבים אשר בקשו הכוונה וייעוץ, ובין לבין גם לסייע לעמיתים ושותפים לדרך.
עם פרישתי ממשרד החינוך בשנת 2009 נראה לי לגמרי טבעי להמשיך בעשייה שאני כל כך אוהבת ולקדם ילדים, מבוגרים, הורים ומחנכים המעוניינים בכך. הודות למתאמנים, למחנכים ולהורים שאני פוגשת, אני מגלה, שבפועל, "תנאי הגדילה" שכל כך מזוהים עם ה"חינוך המיוחד" נחוצים למעשה לכל אחד מאיתנו - בלא הבדלי גיל, דת או מין.