אימון תודעתי בשיטת סאטיה (מבית אימושיין)

סאטיה במשפט באה עם המון חמלה, הקשבה (וריקות למיודדים עם המושג) על מנת לחקור ולגלות את כל המנגנונים, ההתניות ומסקנות היסוד שהמתאמן מחזיק ושאותן "יצר" בתחילת דרכו על הכדור ובעצם להכיר את עצמו על כל רבדיו (תודעה, רגש, שפה, נשימה, גוף - הוליסטיות מלשון whole). לאחר הכרות זו מתבצע תהליך מעמיק ונפלא של שחרור כל אותן "היאחזויות" ומנגנונים בהם כבר שנים אין צורך ולהיפך (הם הסורגים שלנו).

בעברי שירתתי כ-13 שנה בחיל האויר כטייס מסוקים שם "גדלתי", צמחתי, התבגרתי והתפקחתי.
השתחררתי בדרגת רס"ן לאחר שביצעתי תפקיד כסגן מפקד טייסת מסוקים.  
אני בוגר תואר ראשון במדעי המדינה וניהול, ותואר שני במנהל עסקים.

מאז ומתמיד הייתי אדם סקרן שאוהב לחקור, לחפש ולגלות. גדלתי כילד וכנער שחונך למסוגלות, נכונות, הישגים, הצבת מטרות והשגתן. התרגלתי כמו רבים מחברי למדוד את עצמי מבחוץ פנימה על פי יכולותי והישגי בעולם, התרגלתי בדומה לרוב העולם המערבי לרצות יותר, לנסות "למתוח את עצמי למקסימום, לדרוש מהמציאות את המגיע לי ולחתור לאותם נחת ושביעות רצון חמקמקים.

כך הגעתי למצב בו מספר שנים לאחר סיום קורס טיס, ואני בחור צעיר בן 24 חדור מטרה שכבר "כבש מספר פסגות", אך יחד עם זאת חסר שקט ומנוחה וקשה בעיקר עם עצמו. בתקופה זו עלה מתוכי סימן שאלה גדול באשר ל"צדקת הדרך" שלי, קול מסוים עלה בי והטיל ספק ביכולת שלי להגיע לאותה פסגה מעורפלת בה אמצא את השקט, שביעות הרצון והרווחה התמידיים. שם החלה החקירה האמיתית.

חקרתי והעמקתי בפילוסופיות שונות, מפסיכולוגיה ועד מיסטיקה, התאמנתי וטופלתי בשיטות שונות, תרגלתי טכניקות רבות וסימני השאלה רק הלכו וגדלו. בשלב מאוד מוקדם הגעתי לתורות המזרח, לבודהיזם ובעיקר לתרגולים חוויתיים רבים שמטרתם להפנות את תשומת ליבנו פנימה במקום החוצה, לחשוף אט אט לא אחר מאשר אותי לאחר שהתכסיתי תקופה כה ארוכה.
שם התחיל מסע מרתק פנימה, מסע שלא ייגמר ככל הנראה עד יומי האחרון. שם התחלתי לגלות חמלה, שקט, שביעות רצון, דיוק, אהבה ועוד תחושות ורגשות רבים שזמן רב לא הלכתי לאורן.

חוויות אלו ואחרות הובילו אותי לעזוב את עולם הפיקוד והטיסה ולחפש עשייה שתכלול אך ורק בני אדם, תכלול גילוי, הקשבה, חמלה ושקט, עשייה שאוכל להביא בה לידי ביטוי את היכולות והעניין שלי באנשים, את  ההבנה של מהות הדברים ואת הרצון העז להביט פנימה.

כך פגשתי בשיטת סאטיה, שיטה צעירה יחסית שבמילים הכנות והבהירות ביותר אוכל להעיד על עצמי שאותה תחושת שקט, חופש והרמוניה הנובעת מתוך הכרה, השלמה ואהבה שלי על כל רבדי, המתאפשרים באמצעות תהליך שחרור מדהים הולך ומעמיק של המנגנונים המפעילים אותי, התאפשרה באמצעות שיטה זו.

סאטיה בשבילי היא דרך חיים לפני שהיא שיטת אימון. דרך חיים המאמינה בחמלה, התבוננות מתמדת, שהייה והקשבה אינסופיים המובילים לטרנספורמציה שקורית מעצמה, בעודה מציינת שוב ושוב שאותו אושר נכסף אותו אנו רודפים איננו תלוי כלל בנסיבות חיינו